היו פורצי הדרך, העריכו פרויקט עכשיו!
בתהליכי התכנון השכונתי בישראל קיים חוסר איזון בין תשומת הלב הניתנת להיבטים פיסיים אל מול שיקולים חברתיים. זאת, על אף שלתכנון שכונתי השפעה רבה על חיי האוכלוסייה והוא חשוב במיוחד לאוכלוסיות בשולי החברה וכאלו עם אפשרויות בחירה מצומצמות. שילוב היבטים חברתיים בתהליך התכנון ניתן לביצוע על ידי עריכה של ניתוחים חברתיים ו/או דו"חות חברתיים. אלו משולבים כחלק אינטגרלי מתהליך התכנון במספר מדינות בעולם, והם נחשבים חיוניים במיוחד באזורים צפופי אוכלוסין, עם אוכלוסייה רב-תרבותית ועם פערים כלכליים גדולים, ובמיוחד בתהליכי התחדשות עירונית.
על אופי הבינוי להתבסס על זיהוי מוקדם של המאפיינים הטופוגרפיים באזור המתוכנן. לשם כך יש לערוך ניתוח טופוגרפי של האזור ולתכנן את הבנייה בהתאמה, בכוונה לצמצם את הפגיעה במרקם הטבעי של האזור. התאמת הפיתוח לטופוגרפיה תסייע גם לצמצם את עבודות העפר ועודפי העפר הנובעים מכך וכן תפחית את הצורך בקירות תמך.
המרחב הבנוי הקיים, על מרכיביו השונים, יוצר את הנופך הייחודי הפיזי של מקום. זיהוי ושמירה על ערכי מפתח נבחרים תסייע לשמר את 'רוח המקום'. מבנים לשימור הינם מרכיבים משמעותיים בשמירה על 'רוח המקום'.