עיר לכולם | גיל פנלוסה
גיל פנלוסה, האב הרוחני העכשווי לעירוניות במיטבה, מכתת רגליים ברחבי העולם על מנת לעודד מקבלי החלטות לקום וליצור את השינוי, וכמה שיותר מהר- כי קצב הבנייה והפיתוח מסחרר ובעל השפעה הרסנית על אנשים. לטענתו יש כאן הזדמנות, ממש לנגד עיננו, והוא מציג לנו אותה, עם שלל תמונות והוכחות מתועדות לאיך הערים שלנו יכולות להראות.
עיר טובה היא עיר בה אתה רוצה לישון בבית אך לחיות בחוץ
המרחב הציבורי הוא המרחב של השיוויון, לא משנה אם אתה עני, עשיר, מבוגר. המרחב הציבורי מייצר את הרגלי ההתנהגות של הקהילה ומשפיע על תחושת השייכות של התושבים.
מה החזון שלנו לאיך אנו הולכים לחיות? האם נרצה לראות את הילדים שלנו הולכים ברגל לבית הספר, את ההורים המבוגרים הולכים לפארק או למכולת?
פעילות פיסית היא קריטית להתנהלות בריאה של קהילת העיר. המרחבים הציבוריים הם פלטפורמה. הם צריכים להזמין פעילות רב גונית – רכיבת אופניים, הליכה, יוגה, טאיצ'י, אירובי, צ'ה צ'ה צ'ה, גינון עירוני ועוד מאות רעיונות שמגיעים היישר מתושבים. למעשה, מרחבים כאלו מתפשטים בשנים האחרונות כמו וירוס בערים הכי אטרקטיביות בעולם – פורטלנד, מדריד, פריז, ניו-יורק- חניות הופכות לפארקים, בהתחלה באופן זמני ונסיוני. לאחר הוכחת הצלחה המרחבים מוחזרים לתושבים באופן קבע.
ארגון "8-80" שהקים פנלוסה עוסק באיך ניתן לעזור כדי ליצור ערים משגשגות ומקומות בריאים? התפיסה פשוטה- חשבו על קרוב שלכם בן ה- 8 שאתם כה אוהבים וכן, על בן ה-80 שיקר לליבכם. האם אתם מוכנים שיחצו לבדם צומת דרכים? האם תשלחו אותם ברגל, באופניים או בתחבורה ציבורית לפארק? האם זה ירגיש לכם בטוח? אם כל מקום כאן בישראל היה מקום בטוח לבן ה-8 ולבן ה-80 אז זה הוא ודאי בטוח לכולם.
המסרים של 8-80
#1 כל אחד מאיתנו צריך להיות המלאך השומר של ה- "Gentle majority"
מי הם? ילדים, מבוגרים, עניים.
על פי ארגון ה-OECD כ-28% מהאוכלוסיה בישראל מונה ילדים מתחת לגיל 14. אחד מתוך ארבעה ילדים בישראל חי בעוני.
עירוניות טובה יכולה לתת הזדמנות עבור אלו. לא מדובר בעלויות בלתי אפשריות אלא בעיקר ביצירתיות המערבת פעילות ומשחק. משחק כדרך נפלאה ללמידה, מעורר חשיבה קוגניטיבית, תחושת שייכות, יכולת ללמוד שפות ולהכיר את הקהילה.
בניו יורק למשל, גילו שלילדים רבים אין פארק במרחק הליכה, אז בחנו את המרחב הציבורי שברשות העירייה- בתי הספר, המדרכות, הרחובות, כיכר העיר. מאינספור מיסעות מרוצפות יצרו מרחבים רב תכליתיים ויצרו מחדש מעל ל-200 פארקים ציבוריים מעוררי השראה.
בישראל כ-11% מהוכלוסיה מעל גיל 65. לאוכלוסית גיל זו יש המון נסיון, ידע, זה הזמן שלהם לחיות. לפני כ- 100 שנה תוחלת החיים בישראל היתה סביב 30 והיום מעל 80. מרביתינו עוד נגיע לשם ונרצה את איכות החיים המגיעה לנו. המרחב הציבורי הוא הפלטפורמה עבור ההורים שלנו, ובעתיד גם עבורינו.
בשנים האחרונות הוביל גיל פרויקטי פארקי פופ אפ ברחבי העולם. אחת הדוגמאות הבולטות היא ה- 'Ciclovía' – פארק הפופ אפ הגדול בעולם המתרחש כל יום ראשון. מעל מליון איש הולכים ברגל, רוכבים על אופניים, גלגיליות. כל התנועה מתחברת למרחבים הציבוריים ולאטרקציות שהעיר בוגוטה מציעה. מדובר באינטגרציה חברתית של תושבים מכל הגילים, מכל הסטטוסים צועדים במרחב ציבורי שיוויוני.
#2 – הזדמנות מדהימה – אחריות עצומה
כיום אוכלוסיית העולם מונה כ-3.5 מליארד. ב- 2050 צפי לכ-7 מיליארד. מדובר בהכפלת האוכלוסיה עוד בתקופת חיינו. על כולנו מוטלת האחריות לייצר ערים טובות שיצליחו להכיל כמות כזו של אוכלוסיה באיכות חיים ובהרמוניה.
שלושה דברים שחייב לזכור לאורך הדרך המורכבת לשינוי:
- אין תמימות דעים לשינוי
- האינטרס הציבורי חייב לגבור על האינטרס הפרטי
- כשאתה אומר לא לאחד אתה אומר כן לאחרים
#3 יצירת מערכת פארקים עירונית טובה
הכוללת פארקים בגדלים שונים, בזכות ניהול טוב. לתחזוקה 20% מההשפעה אך ניהול טוב הוא העיקר. את הפארקים יש לאפיין היטב למגוון שימושים ופעילויות, ותוך יצירת מחויבות קהילתית.
#4 תנועה בת קיימא
דגים שוחים, ציפורים עפות. בני אדם- הולכים ברגל. כל טיול מתחיל ונגמר בהליכה. כולנו הולכי רגל. אין דבר יותר חשוב בעיר מאשר ללכת ולכן זה חייב להיות בטוח. כ-700 בני אדם מתים מרכבים מדי יום. בן אדם כל 2 דקות. עידוד הליכה בעיר צריך להיות בראש סדר העדיפויות. בשכונות מגורים יש להוריד את מהירות הנסיעה ברכבים ל-30 ק"מ.
אופניים, תחבורה ציבורית, שימוש חדש ברכבים- אלו יחד צריכים לעבוד באינטגרציה.
בקנדה ובארה"ב, ב-4 השנים האחרונות, צעירים בני 16-24 רוכשים פחות רכבים ביחס ל-40 השנים האחרונות. מבחינתם, רכבים הם כבר לא סמל סטטוס. סמל סטטוס יותר משמעותי הוא לשלם שכירות גבוהה יותר על מנת לגור בשכונה אטרקטיבית.
אנריקה פנלוסה, אחיו של גיל, קידם במהלך כהונתו כראש עיריית בוגוטה כ-280 ק"מ של שבילי אופניים מוגנים ומופרדים לצד שבילי הליכה בתוך שלוש שנים! כל זאת תוך התייחסות רחבה למרחב, הוספת עצים, תאורה, ותוך יצירת רשת מחוברת בעיר.
חשבו על זה, השכל הישר אומר שאם יש 60 איש באוטובוס ואדם אחד ברכב פרטי, למה האוטובוס צריך ליסוע אחריו? זהו מרחב שאיננו שיוויוני! לפחות בשעות העומס, תחבורה ציבורית צריכה לזכות לנתיב ייעודי.
#5 מדרכות, נתיבי אופניים, פארקים ומרחבים ציבוריים חשובים
בשנות ה-70 בקופנהגן המכוניות שלטו בעיר. מאז ועד היום כ-18 מגרשי חניה הפכו לפארקים ציבוריים ופותחו מאות קילומטרים של שבילים וגשרים לאופניים. כיום כ-40% מהאוכלוסייה רוכבת על אופניים והיעד לשנים הקרובות הוא 50%. ישנה פעילות והשקעה רבה בתשתיות על מנת לעודד ולהגשים את היעד.
דוגמה בולטת נוספת היא פרויקט ה- 'Cheonggyecheon' בדרום קוריאה, סיאול- לפני כעשור יצרו מחדש מרחב ציבורי מעורר השראה במרכז העיר במקום כביש קומות ראשי אינטנסיבי הושב ציר הנחל ההיסטורי.
#6 כולם לומדים מכולם
איך ישראל תתמודד עם הכפלת המבנים בשטחה? האם נהיה עסוקים בבניית איחסון לרכבים או בבניית קהילות? ישנן דוגמאות בלתי מבוטלות מהעולם שהוכחו כמוצלחות, זה הזמן שלנו ללמוד וליישם. למשל, בברצלונה, ספרד השכילו להחזיר לתושבים את הרחובות במרכז העיר ויצרו גריד חדש המתעדף הולכי רגל ורוכבי אופניים, ומפחית את התנועה האפשרית עבור רכבים. כ-66% יותר מרחב ציבורי הוקצה להולכי הרגל.
במלבורן, אוסטרליה, מרכז העיר בשנות ה-80 היה נטוש והיום מרכז העיר הפך להיות אחד המקומות השוקקים- עיר מלאת אומנות ותרבות, בזכות הוספת רשת רחובות, הוספת עצים, שיפור התחבורה הציבורית. בעקבות כך היתה התפתחות ענפה ותושבים רבים העדיפו לגור במרכז העיר על פני בית צמוד קרקע בשולי העיר.
#7 הקהילה היא המומחה
קודם כל עלינו להקשיב ואז להגיע להחלטה. הקהילה מביאה אינספור רעיונות יצירתיים.
#8 להתמקד בתועלות
האינטרס המשותף- ערים בנות קיימא לציבור בריא יותר. העיר יכולה להיות הפיתרון להשמנת יתר, סוכרת, בעיות נשימה, דיכאון, חרדה, לחץ דם ועוד – כל אלו יכולים לרדת משמעותית בזכות פעילות פיסית, חיבור לטבע בעיר- אלו משפרים את מצב הרוח ואת הפעילות הקוגניטיבית. בישראל, 1 מתוך 6 גברים סובל מהשמנת יתר ו-1 מתוך 4 נשים סובלת מהשמנת יתר.
מדרכות, רחובות, פארקים מעודדים פעילות פיסית ומשפרים את בריאות התושבים ואיכות החיים.
פנלוסה, בן 60, בעל ניסיון בעבודה עם כ-250 ערים ברחבי העולם, הגיע בתחילת ספטמבר 2017 להתארח כדובר ראשי בכנס השנתי לבנייה ירוקה במליאה של כ-1000 איש, ובין לבין הספיק להעביר הרצאות וסדנאות למעל 200 מקבלי החלטות ובעלי מקצוע מובילים בתחום התכנון בישראל.
תמונות באדיבות גיל פנלוסה
רוצים לקדם שכונות בנות קיימא?נשמח לסייע! קישור לשירותי שכונה 360°