בשלבים א' ו-ב', תנוסח תוכנית גינון וצמחייה בשצ"פ אשר תכלול התייחסות לכל הפחות ל-6 מהדרישות הבאות (1 נקודה):

1. חלוקת פריסת השטחים הפתוחים לשטחים הדורשים טיפול אינטנסיבי לעומת אקסטנסיבי, תוך הגדרת דרישות הטיפול לכל אחד על-פי סוג הצמחייה המוצע ובחינת שילוב אזורי "אל געת" לשימור ושחזור הצומח הטבעי.

2. יש לשלב את נטיעת העצים ואת תוכנית הצמחייה בשלבים מוקדמים של הפרויקט, לתכנן בתי גידול איכותיים ולתכנן תשתית השקייה חסכונית.

3. בחירת עצים וצמחים חסונים בעלי צל אפקטיבי וכושר עמידה, שיכולים להתקיים למשך זמן רב בתנאים המקומיים, ללא צורך בתשומות גבוהות כגון משאבי עבודה, מים, הזנה וחומרי הדברה.

4. בחירת עצים וצמחים המתאימים לאופי המקום ולאזור (מסלע, קרקע, אקלים ותרבות).

5. לפחות 50% מהמינים בתמהיל הצמחייה יכללו צמחים חסכני מים על-פי הנחיות משרד החקלאות ופיתוח הכפר, וכן לפחות 30% מהמינים יכללו קבוצת צומח מקומית.

6. גיוון של מיני צומח והימנעות ממונוקולטורה.

7. שימוש בצמחייה מושכת מאביקים, המספקים מזון או סביבת מחיה לחיות בר, כדוגמת פרפרים, קיפודים וציפורי שיר, בהתאם לתנאים המקומיים.

8. הימנעות משימוש במיני צמחים פולשים, והנחיה לסילוק מינים פולשים אם קיימים.

9. שימוש בקרקע מקומית, ככל הניתן, ובחיפוי קרקע אורגני.

10. שילוב עצי בוסתן, שיחים מעוצים בעלי תועלת, צמחי ריח ותבלין למאכל ולמרפא.

 

בשלב ג', יש לעמוד גם בדרישות הבאות:

1. באחריות הרשות להציג מפרט תחזוקה לגינון בר-קיימה. המפרט יכלול בין היתר את המרכיבים הבאים:

• הדברה ודישון: העדפת שימוש בחומרים המאושרים לגינון אורגני.

• גיזום: העדפת צמחייה שאינה דורשת גיזום רב; ביצוע גיזום ידני על פני שימוש בחרמש; שימוש בחומרים המתכלים של הגן לקומפוסט ולשימוש חוזר בגן וכדומה.

• ספקי שתילים: דרישה לעבודה מול משתלות שאינן נגועות בנמלת האש הקטנה.

• ניהול שוטף: הצגת תוכנית ניטור לצמחיית הגן, הכוללת הדרכת קבלנים, ליווי ופיקוח להשגת גינון מקיים.

• הסברה לציבור הרחב: הצגת תוכנית הסברה, ידע וחינוך באמצעים שונים לתושבים בנושאי גינון בר-קיימה.