הערכה לפי שכונה ˚360?
צרו איתנו קשר!

רוצים לבדוק את תכנון השכונה לפי שכונה ˚360?
צרו איתנו קשר!

למה לי שכונה בת קיימא?

לא פעם, כשאנו מטיילים ברחובות העירוניים בערים האטרקטיביות- פריז, לונדון, ברלין, קופנהגן, ברצלונה, אמסטרדם ועוד רבות וטובות, אנו מתפעלים מרחובות תוססים מלאי עניין- המון אנשים הולכים ברחוב בכל שעות היום, תושבים ותיירים רבים נהנים מתחבורה ציבורית נגישה ובתדירות גבוהה המאפשרת לינה גם מחוץ למרכז העירוני הראשי, פארקים מגוונים, שווקים, בניינים ייחודיים והרבה הפתעות לאורך קילומטרים של הליכה ברגל או רכיבה באופניים.

האמת, לא צריך ליסוע רחוק בשביל להרגיש את התחושה הנפלאה הזאת. לפעמים מספיק לטייל ברחובות הוותיקים של ערים כמו ירושלים, תל אביב, חיפה, כפר סבא – שניכר כי יש בהם חיים, כי הרחובות עדיין מוקדשים לאנשים.
אם כך, למה בשכונות החדשות בישראל אנו לא זוכים לתחושה הזאת? למה בשכונות החדשות לא רואים יותר אנשים ברחובות? הרי שכונות מתוכננות עבור תושבים, עבורינו!

בעשורים האחרונים ניכרת תופעה בינלאומית של פירבור, זחילה עירונית ממרכזי הערים החוצה לשוליים, תופעה זו מאוד דומיננטית גם בישראל. השכונות החדשות שנבנות בפרברים יוצרות בעיות מעצם מיקומן- ראשית, איבוד שטחי טבע פראיים שהולכים והופכים נדירים בישראל ושלא ניתן להשיבם לאחר הפיתוח האינטנסיבי. תקציבי עתק מנותבים היום לפיתוח תשתיות חדשות מאפס- כבישים, מתקני טיהור שפכים, תשתית תחבורה ציבורית ועוד. השאלה היא מדוע לא להנות מתשתיות איכותיות קיימות, לשדרג תשתיות ישנות ולחזק את מרכזי הערים בהם קיימים כבר שירותים ותשתיות בנויות?

לשכונות החדשות חיסרון בולט נוסף, רכישת דירה מחייבת גם רכישת רכב צמוד, או אפילו שניים. בהעדר תחבורה ציבורית מפותחת, זוהי ברירת המחדל היחידה. הכבישים, רבים ככל שיהיו, לא מסוגלים לשאת את כמות כלי הרכב שנוספים לכבישים בכל שנה. וכך, איכות חיי התושב יורדת בגלל עמידה בפקקים, זיהום אוויר כתוצאה מפליטות מזהמים וגזי חממה, זמן מבוזבז וכסף רב עבור רכישה ואחזקת כלי הרכב.

משאב הקרקע בישראל הופך להיות נדיר ועדיין ניכרת מדיניות מתמרצת לרכישת בתים צמודי קרקע. מן הצד השני, המרחבים העירוניים של ישראל מתמלאים במגדלים, בני 12 קומות ומעלה. מחקרים שונים שנעשו בשנים האחרונות מציגים באופן מובהק כי בניית מגדלים מעלה משמעותית את עלויות הבנייה שמושתת ישירות על דיירי הדירות. בראייה ארוכת טווח, עלויות התחזוקה במגדלים יקרה משמעותית מבניינם בני פחות מ-10 קומות ולכן לא מתאימה לכל התושבים. כמו כן, בבניית מגדלים אנו מאבדים את הבנייה המרקמית- בנייה היוצרת דפנות בנויות ורציפות לרחוב ומגדירה את חלל הרחוב.

רוב השכונות החדשות שנבנות כיום ממוקמות כאי מבודד בין כבישים ראשיים ו/או בינעירוניים ואינן מחוברות כלל למרחבים הבנויים הסמוכים. כך, פעמים רבות, שירותים בסיסיים אינם מונגשים לתושבים במרחק הליכה וכדי לצרוך אותם התושבים נאלצים לעשות שימוש ברכב פרטי.

במרכזים הוותיקים ניכר הציר המסחרי שכולל מכולת, בר שכונתי, בית מאפה ועוד- עסקים קטנים ייחודיים, בעלי קסם רב, המותאמים למקום ולאופי תושביו. צירי מסחר גורמים לאנשים לצאת החוצה, יוצרים אינטראקציה בין תושבים, מייצרים עניין רב במרחב ומעניקים ערך רב לתושבים במידה ומנוהלים כהלכה.

רשת הרחובות בתוך השכונות אינה מעודדת הליכה או תפעול יעיל של תחבורה אלטרנטיבית בגלל דפוס הבינוי הנפוץ- מגדלים בפארק- מגדלים המפוזרים במרחב באופן אקראי וביניהם מדשאות. זאת ללא קיום של רשת הליכה מתוכננת ומחוברת, עם מעט מאוד צל, המפחית את הסיכוי לשהיה ממושכת במרחב הציבורי השכונתי.

בעבר, כילדים, יכולנו להתנהל באופן חופשי במרחב השכונתי, ההורים איפשרו ואף עודדו זאת. כיום, המרחבים הופכים להיות מסוכנים, מאיימים ומפחידים, בטח עבור ילדים, קשישים ובעלי מוגבלויות. סדר העדיפות ברור – כלי הרכב הפרטיים ולא בני האדם- הולכי הרגל- התושבים.

ההתחממות הגלובלית ניכרת בישראל ביתר שאת. עומסי חום רבים מרחיקים תושבים מהרחובות. רשת עצים, יצירת אמצעי הצללה ברשת ההליכה ובשטחים הציבוריים היא משמעותית מאוד. כיום מרחבים ציבוריים רבים מהווים שממה. הולך הרגל יכול לעיתים להמתין מספר דקות במעברי חצייה ולהגיע מיוזע במעבר ממקום למקום.

עומס החום גובר כשמדובר במרחבים עירוניים, תופעה זו מכונה "אי החום העירוני" והיא נוצרת כתוצאה מהחום שנספג במהלך היום על ידי בניינים, כבישים ומשטחים מרוצפים. חום זה, נפלט לאוויר וגורם להתחממות הסביבה גם לאחר שקיעת השמש. תופעה זו גורמת לעלייה בטמפרטורה באזורים עירוניים. במרקם עירוני, בשל צפיפות הבינוי ובהעדר אוורור לסילוק החום, מוגברת תחושת החום באופן משמעותי ועולה צריכת החשמל למיזוג. שימוש בצמחייה, גגות מגוננים, התקנת הצללות ושימוש בחומרי גמר בעלי גוון בהיר או מתון, מאפשרים את מיתון התופעה.

על מנת לעודד תושבים לצאת לרחוב יש צורך בהיבטי תכנון הבאים לידי מימוש באחריות גורמים רבים כגון- יזמי בנייה, מתכננים ויועצים, קבלנים וגורמי עירייה. הצורך חייב לבוא לידי ביטוי מהשטח, מלמטה, מהתושבים. כי בסופו של יום- הנהנה העיקרי משכונה בת קיימא הוא התושב.

עם זאת, הרגלי צריכה ונוחות לא באים תמיד בהלימה עם הרצון ליצירת מרחבים בנויים ברי קיימא. כיום, מרבית המשפחות בעלות האמצעים הכלכליים יהיו מעוניינות ברכב אחד לפחות ואף שניים מפאת היעדר אלטרנטיבה איכותית של תחבורה ציבורית. המשמעות- תקני חניה רבים אשר משנים את פני התכנון. בין אם מדובר בחניות עיליות אשר יוצרות קושי בתכנון קומפקטי ופוגעות במרקמיות ובנגישות לשירותים שונים, ובין אם חניונים תת קרקעיים אשר מעלים משמעותית את עלות הדירה.

בכדי לעודד תכנון ובינוי של שכונות איכותיות יותר, פיתחנו- המועצה הישראלית לבנייה ירוקה ומשרד הבינוי והשיכון את 'שכונה 360°'- כלי מדידה לתכנון ולפיתוח סביבות מגורים איכותיות. כלי המדידה מתכלל הבטי קיימות בראייה רחבה ומעודד מצוינות, על מנת להעניק בסופו של יום איכות חיים לתושבים ולייצר מרחבים בריאים ומשגשגים לאורך זמן. כלי המדידה פתוח לציבור הרחב ומאפשר ניתוח של שכונות מתוכננות ושכונות חדשות שנבנו על פי אמות מידה שנכתבו בעזרת מאות מומחים.

לרשימת המדדים ולכלי המדידה המעודכן לחצו כאן

רוצים לבדוק את תכנון השכונה לפי שכונה ˚360?
צרו איתנו קשר!

Silence is Golden