מרחב טבעי וציבורי

25. ניהול הנגר העילי

שינויים במשטר הגשם נגרמים כתוצאה משינויי האקלים, ובאים לידי ביטוי בעיקר בעלייה בשכיחות גשמים קצרים ורבי עוצמה. מגמה זאת, בשילוב עם עלייה בתכסית עירונית שאינה מחלחלת, מובילה לעלייה בנפחי הנגר הנוצרים במרחב העירוני. על-פי גישה תכנונית רגישת מים, ניהול הנגר העילי מוביל למניעת נזקי הצפות, להעשרת האקוויפר (האקווה) ולהפקת מרב התועלות ההידרולוגיות, האקולוגיות, החברתיות והכלכליות ממי הנגר.

דרישה

ניקוד‭ ‬מירבי > 5

תגובש תוכנית, או יצורף נספח לניהול מי נגר, שיציגו עמידה ביעד נפח הנגר הנדרש לניהול שנקבע לתוכנית על-פי הדרישות הבאות:

1. יוכח כי 100% מנפח הדלתה (נפח המים שהתווסף בעקבות הבינוי) של אזור הבנייה יחלחל או יושהה על-פי אחד או יותר מהטכניקות, מהאמצעים ומהתקנים לטיפול במי הנגר המופיעים מטה, כדי שספיקת התכן המתוכננת לאחר פיתוח לא תעבור את ספיקת התכן הטבעית השעתית בהסתברות של 20% לפי מפת חבורות קרקע ומסלע (1 נקודה).

2. תגובש ותוצג תוכנית אצירה, איסוף וטיפול במי הגשם באגן המתוכנן. לצורך כך יוצגו קצבי החידור הטבעיים של הקרקע, נפחי האיגום וחישוב נפח הזמן הנדרש לחלחול הפרש הנגר בין הטבעי לבין המתוכנן. אם אלה קיימים, יוצגו סקרי קרקע מקידוחי ניסיון שנעשו באתר או מקידוחים סמוכים.

3. לפחות 50% מפתרונות הניקוז יתועלו לטובת הציבור לדוגמה, בהשקיית צמחייה עירונית, ויתוכננו ויבוצעו באמצעות שימוש במתקני השהייה נופיים כגון גינות גשם, תעלות חלחול, גגות ירוקים וכולי (1 נקודה).

4. יוכח שהאסטרטגיות המוצעות יאפשרו טיפול במי הגשם שירדו בשטח הפרויקט, אשר יטופלו תוך כדי מתן מענה להשהיה או לאיגום, לחלחול לקרקע, לשימוש או החדרה למי תהום, וזאת על-פי האחוזים המפורטים להלן:

ניקוד

שיעור מי הגשם המטופלים המחלחלים

50% בתקופת חזרה 1:50 שנים, נפח נגר 10 דקתי
50% בתקופת חזרה 1:50 שנים, נפח נגר יממתי

75% בתקופת חזרה 1:50 שנים, נפח נגר 10 דקתי
75% בתקופת חזרה 1:50 שנים, נפח נגר יממתי

5. אם מתוכננים מתקני החדרה וחלחול (גינות גשם, תעלות חלחול, מתקני השהייה תת-קרקעיים וכדומה), יוצגו ניסויי היתכנות לניהול נגר וחלחולו והתאמת התוכנית לתוצאות ניסויים אלה.

המבחנים יבוצעו בליווי הידרולוג מומחה.

6.יוצגו הנחיות תחזוקה לאמצעי ניהול הנגר.

הגדרות

כמות הנגר שצפוי להיווצר בשטח התוכנית ושדורש ניהול בתחומו.
כמות מי הנגר הזורמת בשטח הפרויקט הנבדק בזמן נתון.
שכיחות סופות, הנקבעת לפי הפרמטרים והמשתנים, עוצמתן, משכן ותדירותן. אלו נקבעות על בסיס מדידה של מעל 20 שנה וניתוח שכיחות הגשמים הסטטיסטי. יש להשתמש בנתוני עוצמה-תדירות-משך של פוליגוני הגשם מתיקון 8 בתמ"א 1.
קצב כניסת המים לקרקע, המבוטא ביחידות גובה לזמן (מ"מ לשעה). קצב זה אינו קבוע ומושפע מתכונות הקרקע.
להלן רשימת פתרונות המתועדפים על-פי מספור (העדפה לטכנולוגיות זמינות הטובות ביותר, לפתרונות מבוססי טבע ולפתרונות פסיביים):

מיקום שצ"פ ושב"צ במקומות טופוגרפיים נמוכים בנוף, והכשרתם כאתרים קולטי נגר בלי לפגוע בתפקוד הרגיל של השצ"פ לתקופות ממושכות.

יצירת טופוגרפיה קעורה והכוונה של מי נגר באמצעות טופוגרפיה (שיחים, לימנים, טרסות).

שמירה על תכונות החדירוּת של הקרקע הטבעית והגברת יכולת האגירה של השכבות העליונות.

הגדלת שטחי גינון על גבי גגות, שימוש ב"גג כחול" או שילוב שלהם.

הפניית נגר באיכות ראויה להחדרה (למשל, מי גגות שאינם גגות ירוקים) למערכות החדרה ולהשקיה ישירה.

פתרונות לקליטת מי נגר מהכביש לחלחול, לאיגום ולהשקיה ישירה, לדוגמה: הנמכה של רצועות מגוננות מחלחלות, איי תנועה, כיכרות הפוכות או קעורות, גומות נטיעה ממפלס הכביש או מיסעות מקוטעות המאפשרות קליטה של מי הנגר.

שימור וטיפוח תוואי הולכת מים טבעית כשלד לניקוז הפרויקט (נחלים, צירי ניקוז, אגני השהייה-הצפה, פשט הצפה, בריכות חורף וכולי) ושיפור כושר החלחול בו.

הפניית הזרימה ממרזבים ומשטחים אטומים לשטחים חדירים כגון תעלות עצים ושטחי גינון.

התקנת מתקני השהיה או איגום בשטחים אטומים, תעלות להשהיה וחלחול.

שימוש בריצוף חדיר חלקית, במסנני חול, ברצועות סינון, בתעלות ומדרונות נטועים בצמחייה מתאימה למניעת חתירה, באגנים ירוקים, במערכות ביו-פילטר ובבורות החדרה.